תשרי
כניסה
עדכון פרטים תמיכה מרחוק
    תשרי
   
השם "תשרי" נגזר מהשפה האכדית, שבה משמעותו היא "התחלה". ואכן, על פי המסורת תחילתה של שנה עברית חדשה היא ביום הראשון של חודש זה. על פי פירוש אחר לשם - בעת בריאת העולם נברא האדם ביום א' בתשרי, ושם החודש מסמל את תחילתו של המין האנושי. מזלו של חודש תשרי הם המאזניים, המסמלים את גזירת הדין ביום הכיפורים.
     
 
 
ראש השנה​
ראש השנה נחגג ביומיים הראשונים של חודש תשרי ומציין את ראשיתה של שנה חדשה ביהדות. את החג מציינים במנהגים רבים, ביניהם: תקיעה בשופר, תפילת תשליך, שליחת כרטיסי ברכה, אכילת תפוח בדבש, המסמל שנה מתוקה, ומאכלים סמליים רבים נוספים.
 
צום גדליה
צום גדליה חל בתאריך ג' בתשרי. הצום נקבע לזכרו של גדליהו בן אחיקם, שליט יהודה מטעם הכובשים הבבלים לאחר חורבן בית המקדש הראשון, שנרצח בידי קבוצת יהודים, כמתואר בספר ירמיה. בעקבות הרצח נותרה ארץ ישראל שוממה מיהודים עד לשיבת ציון, שבעים שנים לאחר מכן.
 
 
יום כיפור
יום כיפור חל בתאריך י' בתשרי ונחשב ל"שבת שבתון" - היום הקדוש ביותר בשנה היהודית. על פי התורה מצווה על כל אדם להתענות ביום זה ולבקש מחילה וכפרה על החטאים שעשה במהלך השנה. חז"ל קבעו את האיסורים החלים ביום כיפור, שעליהם מקפידים יהודים מאמינים עד היום, וכוללים בין היתר איסור על אכילה, שתייה, רחצה, נעילת נעלי עור וביצוע מלאכות. על פי המסורת ביום זה ירד משה מהר סיני לאחר 40 יום ו-40 לילה עם לוחות הברית, לאחר שאלוהים מחל וסלח לבני ישראל על חטא עגל הזהב.
 
 
סוכות
סוכות הוא אחד משלושת הרגלים, שנחגג החל מתאריך ט"ו בתשרי ולמשך שבעה ימים. במהלך החג מצווה לגור בסוכה, זכר לסוכות שבהן ישבו בני ישראל כשיצאו ממצרים בדרכם לארץ ישראל. מנהגים נוספים בחג הם ברכה על ארבעת המינים – אתרוג, לולב, הדס וערבה, שהם סמל לחלקים השונים בעם ישראל, ואירוח אושפיזין מדי ערב. חג סוכות נקרא גם "חג האסיף", שם המעיד על משמעותו בלוח השנה החקלאי.
 
 
שמחת תורה
שמחת תורה חל בתאריך כ"ב בתשרי, ואינו מופיע בתורה. ביום זה מסיימים לקרוא את כל פרשות התורה ומתחילים לקרוא מחדש בפרשת "בראשית" בחגיגות בבתי הכנסת, הכוללות את מנהג ה"הקפות" – המתפללים מוציאים את כל ספרי התורה מארון הקודש ומקיפים עמם את בית הכנסת בשירה ובריקודים. ביום זה חל גם חג "שמיני עצרת", שהוא היום האחרון של חג הסוכות.
 
 
יום הזיכרון לח"כ רחבעם זאבי
רחבעם "גנדי" זאבי היה איש צבא ופוליטיקאי. בין היתר היה אלוף פיקוד המרכז, ראש תנועת "מולדת" וחבר כנסת מטעמה ומטעם סיעת "האיחוד הלאומי". בשנת 2001, בזמן שכיהן כשר התיירות בממשלתו של אריאל שרון, נרצח זאבי בידי שלושה מתנקשים חברי תנועת החזית העממית. יום הירצחו, ל' בתשרי, נקבע בחוק כיום זיכרון, ובו מתקיים מדי שנה טקס זיכרון ממלכתי סמוך לקברו.