כניסה
עדכון פרטים תמיכה מרחוק
    אדר
   
מקורו של השם אדר באכדית ומשמעותו "גורן", ככל הנראה מכיוון שבימי קדם היו מתחילים בחודש זה להכין את הגרנות לקראת הקציר בחודשי האביב. בשנה עברית מעוברת יש שני חודשים בשם זה – אדר א' ואדר ב', ומסיבה זו בסדר קריאת פרשות השבוע בתורה יש בחודש אדר ארבע פרשות נוספות.
     
 
adar_pict1.jpg
 
פורים​
חג פורים נחגג בתאריך י"ד באדר (ובערים מוקפות חומה ביום ט"ו בחודש). החג מציין את הנס וההצלה שקרו ליהודים בממלכת פרס בתקופתו של אחשוורוש, כפי שמסופר במגילת אסתר. החג נקבע בימי החכמים ולא בתקופת המקרא. שם החג נגזר מן המילה "פור", גורל, לציין את הצלתם של היהודים מהגורל שנגזר עליהם. במהלך החג נוהגים לקרוא את מגילת אסתר בבית הכנסת - פעם אחת בליל החג ופעם נוספת בבוקר החג. מנהגים נוספים בחג הם אכילת סעודת פורים, משלוח מנות ומתנות לאביונים, להשתכר "עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי" וכמובן - להתחפש. מנהג התחפושות נובע גם הוא ממצווה ומטרתו להקשות על זיהוי החוגגים גם בקרב ילדים, שאינם שותים לשוכרה.
 
adar_pict2.jpg
 
י"א באדר
את נקודת ההתיישבות "תל חי" הקימו ותיקי השומר בגליל העליון ב- 1918, ראשית תקופת ההתיישבות הציונית בארץ ישראל.
י"א באדר הוא מועד היסטורי לציון היום בו נפלה
תל חי בשנת תר"פ, 1920, כשקומץ מלוחמיה, וביניהם מנהיגם המפורסם יוסף טרומפלדור, נפלו בקרב נגד קבוצת ערבים חמושים שבראשם עמד כאמל אפנדי.
מאז ועד היום נחשבים לוחמי תל חי לסמל ישראלי ללחימת מעטים מול רבים, והמשפט האחרון המיוחס לטרומפלדור לפני מותו, "טוב למות בעד ארצנו", מסמל את החשיבות הגדולה שמקנה הציונות לערך ההתיישבות.