עשרה בטבת
נווט למעלה
כניסה
עדכון פרטים תמיכה מרחוק

  ב"ה
חן כהן 

יום עשרה בטבת נקבע לדורות בשל כמה דברים שאירעו לעם ישראל במהלך הדורות בחודש זה.

הראשון: בח' בטבת תורגמה התורה ליוונית. היוונים היו אחד מאויביו הגדולים של עם ישראל וניסו לתקוף את העם בדרכים שונות (גבורת המכבים, שבחנוכה אנו חוגגים אותה, הייתה מול  אותם יוונים). מלך יוון אסר 70 חכמים מישראל, הכניס כל אחד ואחד לחדר נפרד וציווה עליהם לתרגם את התורה. נעשה נס שכולם תירגמו את התורה ללא הבדלי גרסאות.

השני: בט' בטבת עזרא נפטר, וחכמים קבעו יום זה כיום אבל. מי היה עזרא?
התלמוד אומר "שראוי היה עזרא שתינתן תורה על ידו אלא שבא משה וקדמו" (בסנהדרין ד')
עזרא היה מראשי שיבת ציון לפני הקמת בית שני ודחף את הגולים היהודים לעלות לארץ ישראל, ולמעשה הציל את עם ישראל מכיליון בתקנות שקבע.

האירוע השלישי והמשמעותי מכולם שחל בחודש טבת הוא תחילת המצור על ירושלים בי' בטבת.

"ויהי בשנת התשיעית למלכו בחדש העשירי בעשור לחדש בא נבוכדנאצר מלך בבל הוא וכל חילו על ירושלים ויחן עליה ויבנו  עליה דייק סביב. ותבא העיר במצור עד עשתי עשרה שנה למלך צדקיהו." (מלכים ב' כה' א') ומכאן מתחילה התדרדרות לאומית של ישראל עד לחורבן בית המקדש הראשון, לאחר שלוש שנים של מצור.

יום הקדיש הכללי
הרבנות הראשית קבעה את יום צום עשרה בטבת ל"יום הקדיש הכללי" לזכר היהודים שנרצחו בשואה ומקום קבורתם לא נודע. מדוע אנו צמים היום על משהו שקרה לפני כמעט אלפיים שנה?

הרמב"ם מביא הלכה עקרונית על צומות בכלל: "יש שם ימים שכל ישראל מתענים בהם מפני הצרות שאירעו בהן כדי לעורר הלבבות לפתוח דרכי התשובה ויהיה זה זיכרון למעשינו הרעים ומעשה אבותינו שהיה כמעשינו עתה עד שגרם להם ולנו אותן הצרות. שבזיכרון דברים אלו נשוב להיטיב שנאמר והתוודו את עוונם ואת עוון אבותם וגו'." (משנה תורה לרמב"ם פרק ה' הלכה א')

אומר הרמב"ם, לפני אלפיים שנה נעשתה טעות ע"י אבותינו ואנו לא תיקנו אותה עדיין. כל מטרת הצום הינה להביא את האדם לתקן את מעשיו ולשפר את דרכיו. ידוע שבעקבות המצור, שהחל בי' בטבת, נחרבה ירושלים ובתוכה בית המקדש. ומוסיפים חז"ל שירושלים חרבה בגלל שנאת חינם.

ועל דברי הרמב"ם מביא הרב משה איסרליש: ולכן חייב כל איש לשום אל לבו באותן הימים ולפשפש במעשיו ולשוב בהן כי אין העיקר התענית כמש"כ באנשי נינווה וירא ד' את מעשיהם ואמרו חז"ל את שקם ואת תעניתם לא נאמר אלא את מעשיהם ואין התענית אלא הכנה לתשובה לכן אותם האנשים שכשהם מתענים הולכים בטיול  ובדברים בטלים תפשו הטפל והניחו העיקר ומ"מ אין לפטור את עצמו בתשובה בלבד כי ימים אלו הם מצוות עשה מדברי הנביאים להתענות בהם" (משנה ברורה סימן תקמט א)

ומכאן שאין הכוונה לצום על מה שהיה בעבר, אלא הטעויות שנעשו בעבר ממשיכות על ידינו ואנחנו שחיים כאן בהווה עוד לא הצלחנו לתקן. כלומר, אם עדיין לא הצלחנו להשכין שלום בין אדם לחברו, אם עדיין לא הצלחנו לעזור לחלשים בחברה, לא עזרנו לעצמנו להיות יותר טובים, יותר מוסריים - אנו צמים על כך.

לכן, לפני צומות נהוג בד"כ לומר אחד לשני "צום מועיל" ולא צום קל. כי מטרת הצום היא לעשות אותנו יותר טובים אחד כלפי השני.

"ואם נחרבנו ונחרב העולם עמנו על ידי שנאת חינם, נשוב להיבנות והעולם עמנו יבנה על ידי אהבת חינם"
(הרב אברהם יצחק הכהן קוק)

 

 קישורים מומלצים

 
פעילויות ואתרים ב"סיסמה לכל תלמיד"
מידע והמלצות
פעילויות מתוקשבות ברשת
 

 קבצים

 
  
  
הסבר
10_btevet.doc
  
את המשימה שכאן ניתן לפתח למשימה מתוקשבת שמשלבת דיון בפורום. בנוסף ניתן: לבקש מהתלמידים לחפש מידע ברשת על  מקרים שמתעדים זמנים נוספים בהסטוריה של העם היהודי שבהם היה מצור; לתת משימת כתיבה אישית - אפשר בבלוג: כתיבה של נער הנמצא במצור. תודה לסיון צרור.
עשרה בטבת מידע.doc