מלחמת השפות (22.2.1914)

 לפני 94 שנים, ב-22 בפברואר 1914, הסתיימה מלחמת השפות, בניצחונה המכריע של השפה העברית. לאחר חודשים ארוכים של מאבק, שכלל שביתות מורים (על רקע אידאולוגי), פיטורי מורים ומרצים ושביתת הזדהות של התלמידים, נקבע כי שפת הלימוד הרשמית בטכניון תהיה עברית.

 "חברת העזרה ליהודי גרמניה", שהפעילה בתי ספר יהודיים לא-ציוניים בארץ ישראל, החליטה על הקמתם של בית ספר ראלי ומוסד גבוה ללימודים טכנולוגיים בחיפה. במוסדות של חברה "עזרה" לימדו את השפה העברית, אך היא לא הייתה שפת הלימוד הראשית. הדיבור העברי היה אז בראשית דרכו, אליעזר בן יהודה פרסם רק 4 שנים לפני כן באופן מרוכז את חידושי הלשון שלו, ב"מילון העברית החדשה והישנה". לכן, אמרו אנשי "עזרה", אין שום אפשרות ללמד הנדסה ומדעים בשפה שחסרים בה כל כך הרבה מונחים. הם בחרו בגרמנית כשפת ההוראה.

 

בעקבות ההחלטה פרץ מאבק: מורים מן הסמינר של "עזרה" בירושלים פתחו בשביתה ודרשו מהנהלת החברה לשנות את ההחלטה. היו אף מורים שהתפטרו במחאה. גם התלמידים ברחבי הארץ הצטרפו לשביתה במוסדות החינוך של עזרה. בראש המאבק התייצבו דוד ילין וא"מ ליפשיץ. מחוץ לארץ תמכו בהם אחד העם, מנחם אוסישקין ושמריהו לוין.

הימים היו ימי מלחמת העולם הראשונה. בשל המריבות על השפה לא הצליחו אנשי "עזרה" למצוא תורמים להמשך הפרויקט, ונאלצו לדחות את פתיחת המוסד, מה שהביא לפיטורי עובדים. בסופו של דבר נכנעה חברת עזרה, וב-22 בפברואר 1914 הודיעה ששפת הלימוד בטכניקום (לימים: הטכניון) תהיה עברית. יתר על כן, כל המורים והפרופסורים שלא שלטו בעברית חויבו ללמוד את השפה בתוך 4 שנים.

8 שנים לאחר מכן, ב-1922, הכריזה משלת המנדט הבריטי על העברית כשפה רשמית בארץ ישראל, לצד האנגלית והערבית. זו הייתה גם שנת פטירתו של אליעזר בן יהודה.

בשנת 1925 נפתח הטכניון בחיפה, והעברית נקבעה לשפת ההוראה הרשמית בו. בירושלים הוקמה האוניברסיטה העברית, וגם בה הועברו מרבית השיעורים וההרצאות בעברית.

 

פעילויות מומלצות

פעילות בקבוצות (לא מתוקשבת) – ניתוח מקורות וייצוג הצדדים הנצים במלחמת השפות (סנונית).

כרוכית בעקבות אליעזר בן יהודה – חיפוש מידע, הערכת מידע והצגתו (מרכז המחשבים, חיפה).

עברי, דבר עברית – משחק מילים וחידושי שפה (מרכז המחשבים, חיפה).