אליעזר בן יהודה (1858-1922)

 

מחיה הדיבור העברי. אם היום אנחנו מדברים עברית – זה בזכותו של אליעזר בן-יהודה, שהקדיש את חייו למשימה הקשה הזאת. עד לפני כ-130 שנה דיברו היהודים שפות רבות ושונות – שפות הארצות שבהן הן נמצאו. בן-יהודה התאים את העברית העתיקה, לשון התנ"ך והחכמים, לתקופה המודרנית, כדי לאחד בין היהודים מכל התפוצות. (צפו בסרטון וידאו - השיר על אליעזר בן-יהודה).

 

השנה מלאו 150 שנה להולדתו של אליעזר בן-יהודה, ואונסקו הכיר בו כאישיות הראויה להוקרה בינלאומית בזכות מפעלו המשמעותי.

 

הוא נולד למשפחה ענייה  בווילנה (היום: בצפון בלארוס) ושמו היה אליעזר פרלמן. אליעזר היה תלמיד שקדן ומצטיין, וכשהיה בן 13 שלחה אותו אמו לגור אצל הדוד שלו כדי שילמד בישיבה. כשהיה נער ולמד בישיבה נחשף אליעזר לספרות כללית בעברית, כלומר ספרות שאיננה יהודית-דתית. כשגילה זאת הדוד הוא גירש אותו מביתו.

אסף אותו לביתו יהודה משכיל ושמו שלמה יונאס. בביתו הוא למד שפות זרות והכיר את ספרות העולם.

בעקבות זאת החל אליעזר ללמוד רפואה באוניברסיטת פריז, אך לא סיים את לימודיו. באותה תקופה התחוללה מלחמת העצמאות של עמי הבלקן נגד הטורקים, ואליעזר הגיע למסקנה שגם עם ישראל יכול שתהיה לו ארץ משלו – ארץ ישראל. וכדי שתהיה לו ארץ שמאחדת אותו צריכה להיות לו גם שפה שמאחדת אותו – השפה העברית. אליעזר פרלמן פרסם מאמר ושמו "שאלה נכבדה". על המאמר הוא חתם בשם אליעזר בן-יהודה. התגובות שקיבל המאמר הביאו את אליעזר לאמץ לו את השם בן-יהודה כשם משפחה, ולעלות לארץ ישראל. דבורה, בתו הבכורה של יונאס, נישאה לו והצטרפה בדרכו החדשה. בשנת 1881 הם עלו לארץ ישראל, לירושלים.

חייו בארץ היו לא קלים. עוני, מחלות (כמה מילדיו מתו במגפה, אשתו דבורה מתה ממחלת השחפת), חרם שהטיל עליו היישוב הישן, החרדים התנכלו לו והלשינו לשלטונות הטורקים שהוא כותב בעיתון מאמרים שמעודדים את היהודים למרוד בשלטון, ובן-יהודה הושלך לכלא.  

בביתו בירושלים שקד בן-יהודה על החייאת הדיבור העברי בארץ ישראל, ב-4 מישורים:

א.      עיתון עברי.

ב.      הוראת עברית בעברית בבתי הספר.

ג.       הילד העברי הראשון.

ד.      מילון השפה העברית החדשה והישנה.  

עיתון עברי

כשעלה בן-יהודה לארץ הוא כתב, בעברית, בעיתון "החבצלת". לימים ייסד בעצמו עיתונים עבריים – הצבי, האור ו-השקפה. מעל דפי עיתונו העביר בן-יהודה את מרבית חידושי הלשון שלו בעברית.

 

הוראת עברית

כפי שבעיתון העביר בן-יהודה את חידושי הלשון שלו למבוגרים, בבתי הספר הוא העביר אותם לילדים. השיטה הייתה "עברית בעברית": יהודים תמיד למדו עברית, החידוש של בן-יהודה היה ששפת ההוראה עצמה תהיה עברית.

הילד העברי הראשון

ב-1882 נולד בנם הבכור של אליעזר ודבורה, ואליעזר בן-יהודה החליט שהילד ישמע רק את השפה העברית, להוכיח שהדבר אפשרי. כשבגר הילד הוא נעשה לעיתונאי עברי – איתמר בן-אב"י (ראשי התיבות של אליעזר בן יהודה). על ילדותו של הילד העברי הראשון, שהייתה קשה וכואבת, כדאי לקרוא בספרה של דבורה עומר, הבכור לבית אב"י.

המילון העברי

זה היה המפעל הגדול של בן-יהודה, ובו הוא כלל את המילים הרבות החדשות שהמציא.

בשנת 1922 הכיר שלטון המנדט הבריטי בעברית כאחת מ-3 השפות הרשמיות בפלשתינה-א"י. באותה שנה נפטר אליעזר בן-יהודה, בעודו שוקד על הכרך השמיני של המילון.

 

פעילויות מומלצות

אליעזר בן-יהודה – פעילות מתוקשבת (אמי"ת)

על סדר היום – פעילות בכיתה, כולל הבנת הנקרא, שעשועונים, דיון במליאה (משרד החינוך).